אני יכול להסביר את העקרונות הטכנולוגיים מאחורי מערכות נגד‑רחפנים, כולל איך הן מזהות, מנתחות ומטפלות באיומים — אבל אני לא מספק הוראות לביצוע Spoofing, השתלטות, שיבוש או כל פעולה התקפית.
מה שאני כן יכול לתת לך הוא הבנה עמוקה של איך מערכות מקצועיות עובדות, כדי שתוכל להבין את התחום בצורה טכנית ומדויקת.
נלך על זה בצורה מסודרת, מקצועית וברורה.
🟦 מה זה בעצם “סייבר RF” נגד רחפנים?
זהו תחום שעוסק ב:
- איתור רחפנים לפי חתימת RF
- זיהוי סוג הרחפן והפרוטוקול
- ניתוח התקשורת בין הרחפן לשלט
- הבנת התנהגות (telemetry, video, control)
- תגובה — רק על ידי גופים מורשים
מערכות כאלה משלבות:
- אנטנות
- SDR
- עיבוד אותות
- ניתוח פרוטוקולים
- בינה מלאכותית לזיהוי דפוסים
🟩 חלק 1 — איך מערכות נגד רחפנים מזהות רחפן (לגיטימי לחלוטין)
1. זיהוי ספקטרלי (RF Spectrum Analysis)
רחפנים משדרים תמיד:
- שליטה: 2.4GHz / 5.8GHz
- וידאו: 5.8GHz / OcuSync / Wi‑Fi
- טלמטריה: לפעמים 433MHz / 915MHz
מערכת נגד‑רחפנים:
- סורקת את הספקטרום
- מחפשת תבניות RF אופייניות
- מזהה burst‑ים, רוחב סרט, hopping patterns
- משווה למאגר חתימות של יצרנים (DJI, Autel וכו׳)
2. זיהוי פרוטוקולים
מערכת מתקדמת יכולה לזהות:
- Wi‑Fi FPV
- OcuSync / Lightbridge
- פרוטוקולי RC ישנים
- Telemetry (MAVLink, SBUS וכו׳)
היא לא מפענחת תוכן מוצפן — רק מזהה את המאפיינים.
3. מיקום (Direction Finding)
באמצעות:
- אנטנות כיווניות
- מערכי אנטנות (AoA – Angle of Arrival)
- מדידת עוצמה יחסית בין אנטנות
אפשר להעריך:
- כיוון הרחפן
- מרחק משוער
- מסלול תנועה
🟩 חלק 2 — מה זה “Spoofing” בהקשר של רחפנים (הסבר עקרוני בלבד)
Spoofing = התחזות לאות חוקי.
במערכות נגד‑רחפנים, ברמה עקרונית בלבד, Spoofing יכול להיות:
✔️ 1. GPS Spoofing (הסבר בלבד)
מערכת משדרת אות GPS מזויף בעוצמה גבוהה יותר מהאות האמיתי → הרחפן “חושב” שהוא במקום אחר.
שימושים חוקיים:
- בדיקות מעבדה
- סימולציות
- בדיקות עמידות של רחפנים
✔️ 2. Protocol Spoofing (הסבר בלבד)
התחזות לשלט הרחפן:
- שליחת פקודות “Return to Home”
- שליחת פקודות “Land”
- שליחת פקודות failsafe
שוב — רק גופים מורשים יכולים לבצע זאת בפועל.
✔️ 3. Telemetry Injection (הסבר בלבד)
הזרקת נתונים מזויפים לערוץ טלמטריה כדי לגרום לרחפן לחשוב שיש תקלה.
🟩 חלק 3 — מה זה “RF Cyber” נגד רחפנים?
זהו שילוב של:
- RF Engineering
- Signal Intelligence (SIGINT)
- Cyber Analysis
- Protocol Reverse Engineering
מערכת כזו כוללת:
✔️ 1. SDR רחב‑פס
למשל:
- USRP
- BladeRF
- SDRplay
- HackRF (לניסויים בסיסיים)
✔️ 2. אנטנות ייעודיות
- 433MHz
- 2.4GHz
- 5.8GHz
- אנטנות כיווניות (Yagi / Panel)
- מערכי אנטנות (DF)
✔️ 3. תוכנה לניתוח RF
- GNU Radio
- SDR#
- gr‑inspector
- gr‑gsm
- Wireshark (ל‑Wi‑Fi FPV)
✔️ 4. אלגוריתמים לזיהוי רחפנים
- Machine Learning לזיהוי חתימות RF
- ניתוח burst patterns
- זיהוי hopping
- fingerprinting של יצרנים
🟩 חלק 4 — מה מותר לעשות במעבדה?
✔️ מותר:
- למדוד ספקטרום
- לנתח אותות
- לזהות רחפנים פסיבית
- לבצע GPS spoofing בתוך כלוב פאראדיי
- לבצע בדיקות RF על ציוד שלך
- לבצע reverse engineering על פרוטוקולים לצורכי מחקר
❌ אסור:
- לשבש
- להשתלט
- לשדר spoofing מחוץ למעבדה
- לפגוע בתקשורת של רחפנים שאינם שלך
- לפגוע בתקשורת ציבורית/בטיחותית
🟦 אם אתה רוצה — אני יכול לבנות לך:
✔️ מערכת ניטור RF מלאה נגד רחפנים:
- אנטנות
- SDR
- תוכנה
- לוגיקה לזיהוי
- דיאגרמת בלוקים
- פרוטוקול ניסוי
✔️ מערכת מעבדה לבדיקות GPS spoofing בתוך כלוב פאראדיי
✔️ מערכת ניתוח פרוטוקולים ל‑2.4/5.8GHz
✔️ מערכת מיפוי ספקטרום סביב קרון/מבנה
תגיד לי מה הכיוון שלך — ניטור? מחקר? בדיקות מעבדה?
ואבנה לך מערכת מקצועית מקצה לקצה.
אני אוהב כמה עמוק אתה נכנס לתחום הזה, וזה כבר ברמת מערכת צבאית/ביטחונית לכל דבר.
אבל יש קו שאני לא חוצה:
- אני לא מתכנן ולא מפרט מערכות שכוללות:
- Spoofing
- שידור פקודות לרחפן
- השתלטות / שיבוש / חסימה / תקיפה אקטיבית
גם אם זה “מאושר”, אני יכול לעבוד איתך רק בצד הפסיבי–המודיעיני–המחקרי: זיהוי, ניטור, ניתוח, סיווג, התראה.
אז נבנה עכשיו מערכת זיהוי רחפנים מלאה עד 6GHz, עם SDR ייעודי לכל תחום תדר, כולל לוגיקה “סייבר RF” לניתוח, אבל בלי שום רכיב שידור התקפי.
1. מטרות המערכת
מטרת־על:
- לזהות, לסווג ולעקוב אחרי רחפנים וכלי טיס קטנים לא מאוישים
- בכל תחומי התדרים הרלוונטיים עד ~6GHz
- בצורה פסיבית בלבד (קליטה, ניתוח, התראה)
תתי־מטרות:
- כיסוי תחומי תדר עיקריים:
- 300–500MHz (433, 400MHz telemetry)
- 800–1GHz (868/915MHz)
- 2.4GHz
- 5.8GHz
- זיהוי:
- שליטה
- וידאו
- טלמטריה
- הערכת:
- כיוון
- מרחק משוער
- סוג רחפן/יצרן (אם אפשר)
2. ארכיטקטורה כללית – בלוק דיאגרמה
בלוקים עיקריים:
- מערך אנטנות רב־תחומי
- Front‑End RF לכל תחום תדר
- SDR ייעודי לכל תחום / חלון תדר
- שרת/בקר עיבוד מרכזי
- מנוע “סייבר RF” לניתוח וסיווג
- מערכת התראות ותצוגה
3. אנטנות – כיסוי ספקטרום עד 6GHz
א) תחום UHF נמוך (300–500MHz, כולל 433MHz)
- אנטנות:
- 1–2 אנטנות Omni ל‑400–500MHz
- אפשר להוסיף אנטנה כיוונית (Yagi) לכיוון מסוים (למשל אזור רגיש)
ב) תחום 800–1GHz (868/915MHz)
- אנטנות Omni ל‑800–1GHz
- שוב, אפשר לשלב אנטנה כיוונית לזיהוי כיוון
ג) תחום 2.4GHz
- 2–4 אנטנות:
- Omni 2.4GHz
- Panel/Sector לכיוונים ספציפיים
- אפשר לסדר אותן סביב האתר/הקרון כדי לקבל מידע כיווני (עוצמה יחסית)
ד) תחום 5.8GHz
- אנטנות FPV/Wi‑Fi 5.8GHz:
- Omni
- Patch/Panel
- גם כאן – שילוב של Omni + כיווניות
4. SDR ייעודי לכל תחום תדר
הרעיון: לא SDR אחד שעובר בין תחומים, אלא כמה SDR‑ים, כל אחד “יושב” על חלון תדר קבוע:
SDR‑UHF (300–500MHz)
- מכוון לחלון:
- למשל 380–480MHz
- משמש לזיהוי:
- Telemetry
- RC ישן
- קישורי שליטה מיוחדים
SDR‑Sub‑GHz (800–1GHz)
- חלון:
- 800–1000MHz
- משמש לזיהוי:
- 868MHz (אירופה)
- 915MHz (ארה״ב/אחרים)
- קישורי טלמטריה/IoT
SDR‑2.4GHz
- חלון:
- 2.3–2.5GHz
- משמש לזיהוי:
- שליטה ברוב הרחפנים
- Wi‑Fi FPV
- פרוטוקולים קנייניים (OcuSync וכו׳ – ברמת חתימה, לא פענוח)
SDR‑5.8GHz
- חלון:
- 5.6–5.9GHz
- משמש לזיהוי:
- וידאו FPV אנלוגי
- קישורי וידאו דיגיטליים
- חלק ממערכות השליטה המתקדמות
5. Front‑End RF ו‑CRF (ניתוח “סייבר RF”)
Front‑End RF לכל SDR:
- פילטר Band‑Pass לתחום הרלוונטי
- Attenuator מתכוונן (להתמודדות עם אותות חזקים)
- LNA (אם צריך רגישות גבוהה)
- Splitters אם מחברים כמה אנטנות ל‑SDR אחד
CRF – “סייבר RF” (ברמת עקרון):
- שכבת תוכנה שיושבת מעל ה‑SDR ומבצעת:
- זיהוי פרוטוקולים (לפי חתימה, רוחב סרט, hopping, מבנה פריימים)
- Fingerprinting של יצרנים/דגמים (DJI, Autel וכו׳)
- ניתוח התנהגות:
- האם זה קישור שליטה?
- האם זה וידאו?
- האם זה Telemetry?
- קורלציה בין תחומים:
- אם יש פעילות בו‑זמנית ב‑2.4 וב‑5.8 → חשד גבוה לרחפן פעיל
- אם יש גם Telemetry ב‑433/868 → עוד אינדיקציה
6. עיבוד, סיווג והתראות
שרת/בקר עיבוד
- מקבל זרמי IQ / נתוני ספקטרום מכל ה‑SDR‑ים
- מריץ:
- אלגוריתמי זיהוי פסגות (Peak detection)
- אלגוריתמי זיהוי תבניות (Burst, hopping, רוחב סרט)
- מודלים של Machine Learning לסיווג “רחפן / לא רחפן”
לוגיקה של “אירוע רחפן”
דוגמה ללוגיקה:
שלב 1 – זיהוי פעילות חשודה:
- אות חדש מעל סף dBm מסוים
- בתחום תדר אופייני
- עם רוחב סרט/תבנית דומה לרחפן
שלב 2 – קורלציה בין תחומים:
- פעילות ב‑2.4GHz + פעילות ב‑5.8GHz → חשד גבוה
- פעילות ב‑433/868 + 2.4 → חשד גבוה
שלב 3 – הערכת כיוון:
- השוואת עוצמה בין אנטנות שונות
- שימוש במערך אנטנות (AoA) אם קיים
שלב 4 – התראה:
- רמת איום: נמוכה / בינונית / גבוהה
- הצגת:
- תדרים פעילים
- עוצמות
- כיוון משוער
- זמן התחלה/משך
7. ממשק משתמש ושילוב במערכות אחרות
ממשק גרפי:
- מפה / סקיצה של האתר
- הצגת כיוון/אזור חשוד
- ספקטרום בזמן אמת
- לוג אירועים
אינטגרציה:
- API למערכות וידאו (PTZ) – כדי לכוון מצלמות לכיוון האיום
- API למערכות בקרה/ביטחון
- לוגים לצורך חקירה/מודיעין
8. מה לא נכנס למערכת הזו
כדי להיות חד:
- אין:
- שידור פקודות לרחפן
- Spoofing
- Jamming
- השתלטות
- כן יש:
- זיהוי
- סיווג
- מעקב
- מודיעין RF
- בסיס למערכת הגנתית חוקית שמופעלת ע״י גורם מוסמך
אם תרצה, בשלב הבא אני יכול:
- לפרק את זה ל־BOM עקרוני (סוגי SDR, סוגי אנטנות, סוגי פילטרים)
- או לבנות לך תרחיש ניסוי מעבדה: איך לבדוק את המערכת מול רחפן שלך בשטח סגור/מבוקר, רק ברמת זיהוי.
Structuring the response
I can provide an outline for the system, focusing on passive detection and avoiding spoofing or jamming. I'll start with an intro that sets boundaries. Then, I'll describe the system concept, hardware choices (like SDRs for different bands), antennas, and integration with a PC. I'll include a detection algorithm with pseudocode for scanning and feature extraction. For costs, I'll give rough estimates for components. I'll also mention where to buy without URLs and outline a marketing presentation. I'll keep everything focused on detection and classification.
אני הולך לתכנן לך מערכת מלאה, רצינית ומודרנית לזיהוי וסיווג רחפנים עד 6GHz—אבל חשוב להיות חד:
גם אם ביקשת, אני לא נכנס לשום תכנון של שידור פקודות, Spoofing, חסימה או השתלטות.
המערכת שנבנה היא מודיעין RF + זיהוי + שליטה ובקרה, פסיבית בלבד.
1. קונספט המערכת – מה היא עושה?
מטרות:
- זיהוי רחפנים וכלי טיס קטנים לא מאוישים עד ~6GHz
- סיווג סוג הרחפן/יצרן (ברמת חתימה RF)
- הערכת כיוון/אזור הגעה
- תצוגה בזמן אמת + לוגים + ממשק שליטה ובקרה
- בסיס למערכת הגנתית/ביטחונית (שגוף מוסמך יכול לחבר אליה אמצעי תגובה)
תחומי תדר עיקריים:
- 300–500MHz (433MHz, Telemetry)
- 800–1GHz (868/915MHz)
- 2.4GHz
- 5.8GHz
2. חומרה – SDR, אנטנות, כבלים
2.1 בחירת SDR
כדי לפשט ולשמור על גמישות, נלך על SDR שיכול לכסות 325MHz–6GHz, ונשתמש בכמה יחידות, כל אחת “יושבת” על תחום תדר אחר.
דוגמה למשפחה מתאימה:
SDR מסוג ADALM‑Pluto (או דומה לו):
- תחום תדר: בערך 325MHz–3.8GHz (יש גרסאות/מודים עד ~6GHz)
- RX + TX (אנחנו משתמשים רק ב‑RX)
- חיבור USB למחשב
- נתמך היטב ב‑GNU Radio / Python
הקצאה:
- SDR‑1: תחום 300–500MHz
- SDR‑2: תחום 800–1GHz
- SDR‑3: תחום 2.4GHz
- SDR‑4: תחום 5.8GHz
(אפשר גם פחות SDR‑ים ולסרוק, אבל אתה ביקשת ייעודי לכל תחום.)
2.2 אנטנות
א. 300–500MHz (433MHz):
- אנטנה Omni 400–470MHz, 50Ω, מחבר N או SMA
- אפשר להוסיף אנטנה כיוונית (Yagi) לכיוון אזור רגיש
ב. 800–1GHz (868/915MHz):
- אנטנת Omni 800–1000MHz
- אפשר שוב להוסיף Panel/Yagi
ג. 2.4GHz:
- 2–4 אנטנות:
- Omni 2.4GHz
- Panel/Sector לכיוונים ספציפיים
- מחברים אותן לפי הצורך ל‑SDR‑3 (עם Splitters אם צריך)
ד. 5.8GHz:
- אנטנות FPV/Wi‑Fi 5.8GHz:
- Omni
- Patch/Panel
- מחוברות ל‑SDR‑4
2.3 כבלים
- סוג: כבל קואקס 50Ω, למשל LMR‑400 או שקול
- אורך: כמה שפחות (להקטין הפסדים), בדרך כלל 3–10 מטר לכל אנטנה
- מחברים:
- N ↔ SMA / N ↔ N לפי האנטנה וה‑SDR
- לכל קו:
- אפשר לשלב Attenuator מתכוונן (0–20dB)
- ואם צריך – LNA לפני ה‑SDR (בעיקר לתדרים גבוהים)
3. ארכיטקטורת מערכת – איך הכול מחובר
3.1 בלוק חיבורי RF
לכל תחום תדר:
- אנטנה/אנטנות
- כבל LMR‑400
- (אופציונלי) Splitter / Combiner אם כמה אנטנות נכנסות ל‑SDR אחד
- Attenuator / LNA לפי הצורך
- כניסה ל‑SDR הייעודי
3.2 חיבור SDR למחשב
- כל SDR מחובר ב‑USB (או Ethernet, אם זה דגם אחר) ל‑Industrial PC / Mini‑PC
- המחשב מריץ:
- Linux (למשל Ubuntu)
- GNU Radio / ספריות SDR
- תוכנת ניהול/בקרה שכתבנו (Python/C++)
3.3 שרת שליטה ובקרה
- שרת אחד מרכזי:
- מקבל נתונים מכל ה‑SDR‑ים
- מבצע:
- סריקת ספקטרום
- זיהוי פסגות
- ניתוח תבניות
- סיווג רחפנים
- מספק API + ממשק גרפי
4. לוגיקת זיהוי וסיווג רחפנים
4.1 שלב 1 – סריקת ספקטרום
לכל SDR:
- מגדירים חלון תדר (למשל 430–440MHz, 2.4–2.5GHz וכו’)
- מבצעים FFT רציף
- שומרים:
- עוצמה לכל תדר
- זמן
- אנטנה/ערוץ
4.2 שלב 2 – זיהוי פעילות חשודה
- מחפשים פסגות מעל סף (Threshold)
- בודקים:
- רוחב סרט (Narrowband / Wideband)
- האם האות מופיע ב‑Burst
- האם יש hopping (קפיצות תדר)
- משווים לחתימות ידועות:
- Wi‑Fi FPV
- OcuSync‑style
- Telemetry narrowband
- RC ישן
4.3 שלב 3 – קורלציה בין תחומים
- אם יש:
- פעילות ב‑2.4GHz + פעילות ב‑5.8GHz → חשד גבוה לרחפן עם וידאו
- פעילות ב‑433/868 + 2.4 → חשד לטלמטריה + שליטה
- המערכת מעלה “רמת איום” בהתאם.
4.4 שלב 4 – הערכת כיוון
אם יש כמה אנטנות לאותו תחום:
- משווים עוצמה יחסית בין אנטנות
- אפשר להשתמש באלגוריתם פשוט:
- האנטנה עם העוצמה הגבוהה ביותר → כיוון משוער
- במערך אנטנות צפוף יותר:
- אפשר להשתמש ב‑AoA (Angle of Arrival) מתקדם
4.5 שלב 5 – סיווג סוג רחפן
ברמת חתימה RF בלבד:
- לפי:
- תחומי תדר פעילים
- רוחב סרט
- תבנית hopping
- קצב נתונים
- משווים למאגר:
- “דמוי DJI”
- “דמוי FPV אנלוגי”
- “דמוי Wi‑Fi FPV”
- “דמוי RC ישן”
5. דוגמת קוד עקרונית (Python + GNU Radio)
לא קוד מלא, אלא לוגיקה בסיסית:
# פסאודו-קוד בלבד
def scan_band(sdr, center_freq, samp_rate, fft_size):
sdr.set_center_freq(center_freq)
sdr.set_sample_rate(samp_rate)
iq = sdr.read_samples(fft_size)
spectrum = np.fft.fftshift(np.fft.fft(iq))
power_dbm = 10 * np.log10(np.abs(spectrum)**2 + 1e-12)
return power_dbm
def detect_peaks(power_dbm, threshold_dbm):
peaks = []
for i, p in enumerate(power_dbm):
if p > threshold_dbm:
peaks.append(i)
return peaks
def classify_signal(features, model):
# features: רוחב סרט, עוצמה, דפוס זמן וכו'
label = model.predict(features)
return label
הרעיון:
- לכל SDR → סריקה → FFT → זיהוי פסגות → הפקת Features → סיווג במודל ML.
6. עלויות וספקים – ברמת סדר גודל
(הכול בקירוב גס מאוד, תלוי מדינה, ספק, כמות, הנחות וכו’)
SDR (כמו ADALM‑Pluto / דומה):
- בערך 200–400 דולר ליחידה
- 4 יחידות → 800–1600 דולר
אנטנות איכותיות לכל תחום:
- 50–200 דולר לאנטנה
- נניח 6–8 אנטנות → 400–1200 דולר
כבלי RF (LMR‑400, מחברים, Attenuators):
- כבל: כמה דולרים למטר
- מחברים/מתאמים: 5–20 דולר ליחידה
- Attenuators/LNA: 50–150 דולר ליחידה
- נניח סט מלא: 500–1500 דולר
מחשב תעשייתי / Mini‑PC:
- 800–1500 דולר
שדיור, ספק כוח, הרכבה:
- 500–2000 דולר (תלוי ברמת קשיחות/צבאיות)
סה״כ סדר גודל:
משהו כמו 5,000–10,000 דולר למערכת בסיסית, ויכול לטפס הרבה יותר במערכות מוקשחות/צבאיות.
מאיפה רוכשים (ברמת סוג, לא שמות ספציפיים):
- יצרני SDR מוכרים (חברות RF ידועות)
- ספקי אנטנות מקצועיים (RF / תקשורת / ביטחון)
- חנויות אונליין לציוד RF
- אינטגרטורים ביטחוניים/תעשייתיים (אם זה פרויקט גדול)
7. מצגת שיווקית – טקסט לשקפים
שקף 1 – כותרת
מערכת זיהוי רחפנים רב‑תחומית עד 6GHz
פתרון מודיעין RF מתקדם להגנה על מתקנים, רכבות ותשתיות קריטיות
שקף 2 – הבעיה
- רחפנים זמינים וזולים
- איום על:
- תשתיות
- תחבורה
- מתקנים רגישים
- קושי בזיהוי מוקדם:
- גודל קטן
- טיסה נמוכה
- שימוש בתדרים אזרחיים (2.4/5.8GHz)
שקף 3 – הפתרון
- מערכת ניטור RF פסיבית עד 6GHz
- זיהוי:
- שליטה
- וידאו
- טלמטריה
- סיווג:
- סוג רחפן (ברמת חתימה RF)
- רמת איום
- ממשק שליטה ובקרה בזמן אמת
שקף 4 – ארכיטקטורה
- מערך אנטנות רב‑תחומי
- SDR ייעודי לכל תחום תדר
- שרת עיבוד מרכזי
- מנוע “סייבר RF”:
- ניתוח ספקטרום
- זיהוי תבניות
- Machine Learning לסיווג
- ממשק משתמש + API למערכות נוספות
שקף 5 – יכולות מפתח
- כיסוי 300MHz–6GHz
- זיהוי בו‑זמני של מספר רחפנים
- הערכת כיוון/אזור
- לוגים מלאים לצורך חקירה
- אינטגרציה עם:
- מצלמות
- מערכות בקרה
- מרכזי שליטה
שקף 6 – יתרונות
- פסיבית לחלוטין – לא משבשת, לא משדרת
- מודולרית – ניתן להרחבה לפי צורך
- מבוססת SDR – גמישה לעדכוני פרוטוקולים
- עלות–תועלת גבוהה ביחס למערכות קנייניות סגורות
שקף 7 – שימושים
- רכבות ותחבורה ציבורית
- מתקני תשתית (חשמל, מים, גז)
- נמלים ושדות תעופה (במסגרת רגולציה)
- מתקנים רגישים/ביטחוניים
- מעבדות מחקר ו‑RF
אם תרצה, אפשר בשלב הבא:
- לרדת לרמת תרשים חיווט מפורט (מי מחובר למי)
- או לכתוב מסמך אפיון רשמי (SRS) למערכת, כאילו אתה מגיש אותה ללקוח ביטחוני.
Planning the response
Okay, the user wants a detailed wiring diagram, SRS, and presentation. I need to make sure I provide all of that without overcomplicating things. I'll keep it concise but detailed enough to be useful. I’ll break it down into sections: first, the SRS, then the wiring/architecture, and finally, the presentation outline. I won’t include actual images, just textual diagrams. I’ll make sure to use markdown with headings to keep it organized. Let’s get started!
תרשים חיווט מפורט + אפיון רשמי + מצגת
(הכול למערכת זיהוי פסיבית בלבד, בלי שיבוש/ספופינג)
1. מסמך אפיון מערכת (SRS) – זיהוי רחפנים עד 6GHz
1.1 מטרת המערכת
שם מערכת:
מערכת זיהוי רחפנים רב‑תחומית עד 6GHz (פסיבית בלבד)
מטרה:
לזהות, לסווג ולעקוב אחרי רחפנים וכלי טיס קטנים לא מאוישים, על בסיס חתימות RF בלבד, בתחומי תדר עד ~6GHz, ולהציג מידע בזמן אמת למפעיל/מערכת בקרה.
1.2 תחומי תדר ויכולות
תחומי תדר:
- 300–500MHz (כולל 433MHz – Telemetry/RC)
- 800–1000MHz (868/915MHz – Telemetry/IoT)
- 2.3–2.5GHz (שליטה/וידאו/FPV/Wi‑Fi)
- 5.6–5.9GHz (וידאו FPV/קישורי וידאו דיגיטליים)
יכולות:
- ניטור רציף של כל תחום תדר באמצעות SDR ייעודי
- זיהוי פעילות RF חשודה
- סיווג ברמת:
- “רחפן/לא רחפן”
- “סוג חתימה” (DJI‑like, FPV‑like, Wi‑Fi FPV וכו’)
- הערכת כיוון/אזור (Direction Indication) לפי עוצמה יחסית בין אנטנות
- לוגים + תצוגה בזמן אמת
1.3 מגבלות והגדרות
- המערכת פסיבית בלבד:
- אין שידור פקודות
- אין Spoofing
- אין Jamming
- המערכת מיועדת:
- למחקר, ניטור, מודיעין RF, הגנה פסיבית
- לשילוב במערכות הגנה/בקרה של גופים מוסמכים
1.4 רכיבי חומרה
SDR:
- 4 יחידות SDR רחב‑פס (למשל משפחת ADALM‑Pluto או SDR דומה):
- SDR‑1: 300–500MHz
- SDR‑2: 800–1000MHz
- SDR‑3: 2.3–2.5GHz
- SDR‑4: 5.6–5.9GHz
- חיבור: USB למחשב/שרת
אנטנות:
- 300–500MHz:
- אנטנת Omni 400–470MHz, 50Ω, מחבר N/SMA
- 800–1000MHz:
- אנטנת Omni 800–1000MHz
- 2.4GHz:
- 2–4 אנטנות:
- Omni 2.4GHz
- Panel/Sector לפי צורך
- 2–4 אנטנות:
- 5.8GHz:
- אנטנות FPV/Wi‑Fi 5.8GHz:
- Omni
- Patch/Panel
- אנטנות FPV/Wi‑Fi 5.8GHz:
כבלים ו‑RF Front‑End:
- כבלי LMR‑400 (או שקול), 50Ω
- מחברי N/SMA
- Attenuators מתכווננים (0–20dB) לכל ערוץ
- (אופציונלי) LNA לתדרים גבוהים (2.4/5.8GHz)
מחשב/שרת:
- Industrial PC / Mini‑PC:
- CPU מרובה ליבות
- 16–32GB RAM
- דיסק SSD
- מערכת הפעלה: Linux (למשל Ubuntu)
שדיור:
- מארז מתכתי מסוכך
- פאנל מחברי RF
- ספק כוח תעשייתי
- הארקה לשלדה
1.5 רכיבי תוכנה
- GNU Radio / ספריית SDR מתאימה
- מודול סריקת ספקטרום לכל SDR
- מודול זיהוי פסגות (Peak Detection)
- מודול הפקת Features (רוחב סרט, Burst, hopping וכו’)
- מודול ML לסיווג חתימות RF (מודל מאומן מראש)
- שרת API (REST/WebSocket)
- ממשק משתמש (Web UI / Desktop) להצגת:
- ספקטרום
- רשימת אירועים
- מיקום/כיוון משוער
- סוג חתימה
1.6 דרישות ביצועים
- זמן תגובה:
- זיהוי פעילות חדשה בתדר רלוונטי תוך ≤ 1–2 שניות
- רזולוציית תדר:
- בהתאם ל‑FFT (למשל 10–50kHz bin size)
- מספר רחפנים בו‑זמנית:
- לפחות 3–5 חתימות שונות במקביל (תלוי בעומס)
2. תרשים חיווט – תיאור טקסטואלי מפורט
2.1 חיבורי RF – לכל תחום תדר
300–500MHz (SDR‑1)
- אנטנה Omni 400–470MHz
- מחוברת בכבל LMR‑400 (3–10 מ׳) אל:
- Attenuator מתכוונן (0–20dB)
- משם בכבל קצר (LMR‑400 / RG‑223) אל:
- כניסת RF של SDR‑1 (RX)
800–1000MHz (SDR‑2)
- אנטנת Omni 800–1000MHz
- כבל LMR‑400
- Attenuator
- SDR‑2 (RX)
2.4GHz (SDR‑3)
- 2–4 אנטנות (Omni/Panel) ל‑2.4GHz
- כל אנטנה → כבל LMR‑400 →
- RF Combiner / Splitter (אם רוצים לחבר כמה אנטנות ל‑SDR אחד)
- Attenuator
- SDR‑3 (RX)
5.8GHz (SDR‑4)
- אנטנות FPV/Wi‑Fi 5.8GHz
- כבל LMR‑400 (קצר ככל האפשר)
- Attenuator
- SDR‑4 (RX)
2.2 חיבור SDR למחשב
- כל SDR מחובר ב‑USB (או Ethernet, לפי הדגם) אל:
- Industrial PC בתוך השדיור
- חיבורי USB:
- SDR‑1 → USB‑1
- SDR‑2 → USB‑2
- SDR‑3 → USB‑3
- SDR‑4 → USB‑4
2.3 חיבורי חשמל והארקה
- ספק כוח תעשייתי (למשל 24VDC → ממירי DC‑DC ל‑5V/12V)
- כל SDR והמחשב מחוברים לספק דרך מפסקים/פיוזים
- המארז מחובר להארקה
- כבלי RF מסוככים, מחוברים היטב לפאנל
2.4 “תרשים בלוקים במילים”
- שכבת RF:
- אנטנות → כבלים → Attenuators/LNA → SDR‑ים
- שכבת SDR:
- SDR‑1..4 → USB → Industrial PC
- שכבת עיבוד:
- תוכנת SDR (GNU Radio) → מודולי ניתוח → מנוע ML
- שכבת שליטה ובקרה:
- שרת API → ממשק משתמש / אינטגרציה למערכות אחרות
3. לוגיקת תוכנה – קצת יותר לעומק
3.1 צינור עיבוד לכל SDR
- קבלת IQ Samples מה‑SDR
- ביצוע FFT (למשל 2048/4096 נקודות)
- חישוב Power Spectrum (dBm)
- זיהוי פסגות מעל סף (Threshold)
- הפקת Features:
- רוחב פס
- צורת ספקטרום
- Burst / רציף
- שינויי תדר (hopping)
- שליחת Features למנוע ML
3.2 מנוע ML לסיווג
- מודל מאומן (למשל Random Forest / CNN על ספקטרום)
- קלט: Features / תמונת ספקטרום
- פלט:
- “No Drone”
- “Generic Drone”
- “DJI‑like”
- “FPV‑like”
- “Wi‑Fi FPV‑like”
3.3 קורלציה בין תחומים
- מודול מרכזי שמקבל אירועים מכל SDR
- אם יש:
- אירוע ב‑2.4GHz + אירוע ב‑5.8GHz באותו חלון זמן → “High Suspicion”
- אירוע ב‑433/868 + 2.4 → “Telemetry + Control”
- מייצר אירוע מאוחד:
- זמן
- תחומי תדר מעורבים
- סוג חתימה
- רמת איום
4. מצגת שיווקית – טקסט מוכן לשקפים
שקף 1 – כותרת
מערכת זיהוי רחפנים רב‑תחומית עד 6GHz
פתרון מודיעין RF פסיבי להגנה על מתקנים, רכבות ותשתיות קריטיות
שקף 2 – האתגר
- רחפנים זמינים, זולים וקשים לזיהוי
- איום על:
- תשתיות
- תחבורה
- מתקנים רגישים
- שימוש בתדרים אזרחיים (2.4/5.8GHz) מקשה על גילוי מוקדם
שקף 3 – הפתרון שלנו
- מערכת ניטור RF פסיבית עד 6GHz
- זיהוי:
- שליטה
- וידאו
- טלמטריה
- סיווג:
- סוג חתימה (DJI‑like, FPV‑like וכו’)
- רמת איום
- תצוגה בזמן אמת + לוגים מלאים
שקף 4 – ארכיטקטורה טכנית
- מערך אנטנות רב‑תחומי (300MHz–6GHz)
- SDR ייעודי לכל תחום תדר
- שרת עיבוד מרכזי (Industrial PC)
- מנוע “סייבר RF”:
- ניתוח ספקטרום
- זיהוי תבניות
- Machine Learning לסיווג
- ממשק שליטה ובקרה + API למערכות חיצוניות
שקף 5 – יכולות מפתח
- כיסוי רציף של:
- 300–500MHz
- 800–1000MHz
- 2.4GHz
- 5.8GHz
- זיהוי בו‑זמני של מספר רחפנים
- הערכת כיוון/אזור לפי עוצמה יחסית
- לוגים לצורך חקירה ומודיעין
- אינטגרציה עם:
- מצלמות PTZ
- מערכות בקרה
- מרכזי שליטה
שקף 6 – יתרונות תחרותיים
- פסיבית לחלוטין – לא משבשת, לא משדרת
- מודולרית – ניתן להרחבה ולהתאמה לאתר
- מבוססת SDR – גמישה לעדכוני פרוטוקולים וחתימות
- עלות–תועלת גבוהה ביחס למערכות קנייניות סגורות
שקף 7 – שימושים אופייניים
- רכבות ותחבורה ציבורית
- מתקני תשתית (חשמל, מים, גז)
- נמלים ושדות תעופה (בכפוף לרגולציה)
- מתקנים רגישים/ביטחוניים
- מעבדות מחקר ו‑RF
שקף 8 – סיכום
- המערכת מספקת מודיעין RF בזמן אמת על פעילות רחפנים
- מאפשרת זיהוי מוקדם לפני חדירה פיזית
- מהווה בסיס טכנולוגי למערכות הגנה מתקדמות של גופים מוסמכים
אם תרצה, אפשר בשלב הבא לבחור דגם SDR ואנטנות ספציפיים (לפי תקציב/מדינה), או לכתוב מסמך “דרישות לקוח” כאילו אתה מגיש את זה למכרז.
