זו שאלה מרתקת, משום שהתשובות בגמרא ובזוהר משלבות גם מספרים עצומים וגם רעיון רוחני עמוק.
כמה כוכבים יש לפי הגמרא?
במסכת ברכות לב ע"ב מובא:
"שנים עשר מזלות בראתי ברקיע, ועל כל מזל ומזל בראתי לו שלושים חיל, ועל כל חיל וחיל בראתי לו שלושים לגיון, ועל כל לגיון ולגיון בראתי לו שלושים רהטון, ועל כל רהטון ורהטון בראתי לו שלושים קרטון, ועל כל קרטון וקרטון בראתי לו שלושים גסתרא, ועל כל גסתרא וגסתרא תליתי בו שלוש מאות וששים וחמשה אלפי רבוא כוכבים."
חז"ל עשו כאן חשבון המוביל למספר אדיר של כוכבים:
1,064,340,000,000,000,000 כוכבים (בערך קווינטיליון אחד ועוד).
מעניין לציין שהאומדן המדעי המודרני של מספר הכוכבים ביקום הנצפה הוא סדר גודל של 10²² עד 10²⁴ כוכבים, כלומר מספרים גדולים בהרבה, אך עצם העובדה שחז"ל דיברו על מספר עצום מעבר לכל דמיון אנושי הייתה יוצאת דופן לזמנם.
מה אומר הזוהר?
הזוהר אינו מתמקד בדרך כלל בספירת הכוכבים אלא במשמעותם.
הזוהר רואה בכוכבים:
- ביטוי לכוחות רוחניים עליונים.
- שליחים המבצעים את רצון הבורא.
- חלק ממערכת עצומה של עולמות וברואים.
- גילוי של חכמת ה' האינסופית.
בכמה מקומות בזוהר נאמר שאין אפשרות לאדם לתפוס את ריבוי הברואים והעולמות שברא הקב"ה.
מדוע הבורא ברא כל כך הרבה כוכבים?
חכמי ישראל נתנו כמה הסברים:
1. להראות את גדלות הבורא
דוד המלך אומר:
"כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך ירח וכוכבים אשר כוננתה. מה אנוש כי תזכרנו..."
כאשר האדם מתבונן במיליארדי ומיליארדי כוכבים, הוא מבין עד כמה הוא קטן ביחס לבריאה ועד כמה הבורא גדול.
2. ללמד שאין גבול לכוחו של ה'
המדרש מסביר שהקב"ה אינו מוגבל במשאבים. בני אדם בונים מעט כי כוחם מוגבל. הבורא יכול לברוא אינסוף עולמות בלי כל מאמץ.
3. כל כוכב ממלא תפקיד
הרמב"ם כותב שלא ברא הקב"ה דבר לבטלה.
לכן גם אם איננו יודעים מה תפקידו של כל כוכב, לכל אחד יש מקום במערכת הבריאה, בין אם לצורך קיום העולם, השפעות פיזיקליות או מטרות שאינן ידועות לנו.
4. האדם אינו מרכז הבריאה
רעיון המופיע אצל רבים מחכמי ישראל הוא שהבריאה אינה נועדה רק לצרכיו המיידיים של האדם. עצם קיומם של מרחבים בלתי נתפסים מלמד שיש מציאות גדולה בהרבה ממה שהאדם רואה סביבו.
5. ביטוי לאינסופיות האלוקית
בספרי קבלה מוסבר שהריבוי העצום של כוכבים ועולמות משקף את השפע האלוקי האינסופי. ככל שהבריאה גדולה יותר, כך היא מגלה יותר את חכמת הבורא.
נקודה מעניינת
בברכת אברהם נאמר:
"הבט נא השמימה וספור הכוכבים אם תוכל לספור אותם..."
חז"ל מסבירים שלא מדובר רק במספר הפיזי של הכוכבים, אלא במסר: כשם שהכוכבים רבים עד שאין אדם יכול למנותם, כך תהיה המשכיותו של עם ישראל מעבר למה שהשכל האנושי מסוגל לצפות.
לכן לפי הגמרא המספר מגיע לכמיליארד מיליארדי כוכבים, ולפי הזוהר עצם הריבוי העצום נועד לגלות את אינסופיות הבורא, את חכמתו ואת העובדה שהמציאות גדולה בהרבה ממה שהאדם מסוגל לתפוס.
לפי הקבלה והיהדות יש כמה גישות שונות לשאלה של עולמות נוספים וחיים מחוץ לכדור הארץ.
האם יש יקומים מקבילים לפי היהדות?
המושג המודרני "יקומים מקבילים" אינו מופיע בגמרא או בזוהר במובן הפיזיקלי של המדע.
עם זאת, בקבלה מופיע רעיון של:
- עולמות רבים (עשייה, יצירה, בריאה, אצילות).
- "אלף אלפים ורבוא רבוון עלמין" (עולמות רבים מאוד).
- בזוהר ובכתבי האר"י מוזכרים עולמות רוחניים רבים וברואים שונים.
חשוב להבין שחכמי הקבלה בדרך כלל לא התכוונו ליקומים פיזיים מקבילים בסגנון המדע הבדיוני, אלא למדרגות רוחניות של מציאות.
האם יש חייזרים לפי הגמרא והזוהר?
אין מקור מפורש בגמרא שאומר שיש יצורים תבוניים בכוכבים אחרים.
אבל ישנם כמה חכמים שסברו שאין הכרח שכדור הארץ הוא המקום היחיד שבו קיימים חיים.
לדוגמה:
- רבי חסדאי קרשקש כתב שאין מניעה שיהיו עולמות נוספים.
- הרב קוק כתב שהאפשרות לחיים בעולמות אחרים אינה סותרת את האמונה.
- הרבי מלובביץ' התייחס לכך שאין בידינו הוכחה לקיום יצורים תבוניים מחוץ לכדור הארץ, אך מבחינה עקרונית אין להגביל את יכולת הבורא.
מה דעתו של הרב מרדכי שרעבי?
הרב מרדכי שרעבי זצ"ל (ראש ישיבת נהר שלום ומגדולי המקובלים בדור האחרון) לא ידוע כמי שפרסם תשובה הלכתית או קבלית מפורשת בנושא "חייזרים" או "חיים בכוכבים אחרים".
בספריו ובתיעוד הזמין של שיעוריו עיקר עיסוקו היה:
- כתבי האר"י.
- תיקונים וייחודים.
- עבודת ה'.
- ענייני נשמה ועולמות רוחניים.
לא מצאנו מקור מפורסם או מקובל שבו הרב שרעבי קבע שיש חייזרים או שאין חייזרים.
מה אומרים מקובלים על ריבוי הכוכבים?
יש מקובלים שהסבירו שהיקום העצום נברא כדי:
- לגלות את אינסופיות הבורא.
- להראות שהאדם אינו תופס אלא חלק קטן מהמציאות.
- לרמוז על עולמות וברואים רבים מעבר להשגתנו.
- ללמד שכל כוכב וכל מערכת הם חלק מתוכנית אלוקית כוללת.
לפי גישה זו, גם אם קיימים חיים במקומות אחרים, הם חלק מבריאת ה' ואינם סותרים את התורה.
למעשה, היהדות הקלאסית אינה מחייבת להאמין שיש חייזרים, אך גם אינה שוללת באופן מוחלט אפשרות של חיים נוספים ביקום. רוב המקורות עוסקים יותר במשמעות הרוחנית של ריבוי העולמות מאשר בשאלה המדעית האם קיימות תרבויות בכוכבים אחרים.
לפי היהדות יש כמה דרכים להבין את המושגים "שמים" ו"גן עדן", והן אינן בהכרח סותרות זו את זו.
השמים
1. השמים הפיזיים
זה מה שאנחנו רואים: האטמוספירה, הכוכבים, הגלקסיות וכל היקום.
חז"ל דיברו על שבעה רקיעים:
- וילון
- רקיע
- שחקים
- זבול
- מעון
- מכון
- ערבות
(חגיגה יב ע"ב)
רוב מפרשי היהדות מסבירים שאין הכוונה בהכרח לשבע שכבות פיזיות שניתן לטוס אליהן בחללית, אלא לרבדים שונים של המציאות.
2. השמים הרוחניים
כאשר אומרים שהקב"ה "בשמים", אין הכוונה שהוא נמצא בנקודה מסוימת ביקום.
הרמב"ם מדגיש שהבורא:
- אינו גוף.
- אינו מוגבל במקום.
- אינו נמצא "למעלה" באופן גיאוגרפי.
לכן "שמים" פעמים רבות פירושם עולם רוחני גבוה יותר ולא אזור פיזי בחלל.
היכן נמצא גן עדן?
גם כאן קיימות שתי גישות עיקריות.
גן עדן הארצי
בראשית מתארת גן עדן ממשי שבו היו אדם וחוה.
יש דעות שהוא היה באזור כלשהו על פני כדור הארץ, אך מיקומו המדויק אבד לאחר חטא אדם הראשון והשינויים שבאו בעקבות המבול.
גן עדן הרוחני
כשאנשים כיום מדברים על "גן עדן", בדרך כלל הכוונה היא למה שחז"ל מכנים:
גן עדן של הנשמות.
זהו מקום או מצב רוחני שבו הנשמה נהנית מקרבת ה'.
הרמח"ל, הרמב"ן וחכמי הקבלה מסבירים שאין מדובר במקום פיזי עם עצים ונהרות כפי שאנו מכירים, אלא במציאות רוחנית שהשכל האנושי מתקשה לתפוס.
האם גן עדן נמצא בכוכב או בגלקסיה כלשהי?
לפי רוב חכמי ישראל, לא.
אם אדם היה טס מיליארדי שנות אור בחלל, הוא עדיין היה נמצא בתוך העולם החומרי.
גן עדן הרוחני ועולם הנשמות אינם נחשבים חלק מהיקום הפיזי המוכר לנו, ולכן לא ניתן להגיע אליהם באמצעות חללית או טלסקופ.
מה אומר הזוהר?
הזוהר מתאר עולמות רבים ורמות רבות של מציאות:
- עולם העשייה
- עולם היצירה
- עולם הבריאה
- עולם האצילות
ומעליהם מדרגות רוחניות נוספות.
לפי הקבלה, העולם הפיזי שאנו חיים בו הוא רק השכבה התחתונה של המציאות, בעוד שגן עדן, עולם הנשמות והמלאכים הם מציאויות רוחניות שמעל לעולם החומר.
רעיון יפה מהזוהר
הזוהר מסביר שכאשר אדם מסתכל לשמים ורואה אינסוף כוכבים, הוא נוטה לחשוב שהמרחק הגדול ביותר הוא המרחק הפיזי ביקום. אבל למעשה, המרחק הגדול ביותר הוא בין החומר לרוח.
כלומר, גם אם אדם היה מגיע לקצה הגלקסיה, עדיין לא היה מגיע בכך לגן עדן, משום שגן עדן אינו רחוק בקילומטרים אלא שייך לממד אחר של מציאות.
לכן לפי רוב המסורת היהודית:
- השמים הפיזיים = היקום שאנו רואים.
- השמים הרוחניים = דרגות עליונות של מציאות רוחנית.
- גן עדן של הנשמות = מציאות רוחנית שאינה נמצאת במקום פיזי ביקום.
- הבורא אינו "גר" במקום מסוים, אלא הוא מעל לכל מקום וזמן, ומקיים את כל המציאות כולה.
כן, יש מסורות יהודיות קדומות שמדברות על עולמות שקדמו לעולם שלנו.
בספר "רזיאל המלאך" (בהקדמות המיוחסות למסורת קבלית קדומה) מופיע הרעיון שהקב"ה ברא עולמות לפני העולם הנוכחי. רעיון זה אינו ייחודי לספר רזיאל, אלא מופיע גם במדרשים ובקבלה.
חז"ל אמרו:
"היה בונה עולמות ומחריבן, בונה עולמות ומחריבן, עד שברא את אלו ואמר: דין הניין לי, יתהון לא הניין לי"
(בראשית רבה ג, ז)
כלומר: הקב"ה ברא עולמות והחריבם עד שברא את העולם הזה.
מה הכוונה?
יש כמה פירושים:
1. פירוש מדרשי-רוחני
חלק מהמפרשים מסבירים שאין הכוונה לעולמות פיזיים ממש, אלא למדרגות רוחניות, מערכות הנהגה או תוכניות בריאה שונות שקדמו לעולם הנוכחי.
2. פירוש קבלי
בכתבי האר"י מופיעים מושגים כמו:
- עולם התוהו
- שבירת הכלים
- עולמות שקדמו לתיקון
לפי הקבלה, לפני המציאות שאנו מכירים הייתה מערכת רוחנית אחרת שלא יכלה להכיל את השפע האלוקי ונשברה, ומתוכה נוצר תהליך התיקון של העולם הנוכחי.
3. פירוש מילולי יותר
יש מקובלים שלקחו את דברי חז"ל כפשוטם יותר: שהיו בריאות או עולמות ממש לפני העולם שלנו, אך אין מדובר דווקא בכדור הארץ אחר אלא במציאויות קודמות שהתקיימו ונעלמו.
האם זה דומה לתיאוריות מדעיות של יקומים קודמים?
מעניין שיש דמיון רעיוני מסוים, אך אין זהות.
המדע מדבר לעיתים על:
- יקומים מחזוריים.
- יקומים מרובים (Multiverse).
- מחזורי מפץ גדול והתכווצות.
הקבלה אינה עוסקת בפיזיקה אלא במשמעות רוחנית, ולכן אי אפשר לומר שחז"ל "התכוונו" למודלים המדעיים המודרניים.
ומה היה לפני אותם עולמות?
כאן הקבלה מגיעה לרעיון עמוק מאוד.
לפני כל העולמות היה מה שנקרא:
אין סוף.
כלומר מציאות אלוקית בלתי מוגבלת, לפני זמן, מקום וחומר.
לפי הקבלה:
- אין סוף.
- צמצום.
- עולמות קדומים.
- עולם התוהו.
- עולם התיקון.
- העולם שלנו.
קשר לנושא הכוכבים
אפשר לראות קשר מעניין לשאלה הקודמת שלך. אם הזוהר והקבלה מדברים על ריבוי עצום של עולמות, מלאכים, רקיעים וכוכבים, הרי שהיקום הענק שאנו רואים בטלסקופים אינו בהכרח כל המציאות, אלא רק שכבה אחת מתוך מערכת רחבה בהרבה.
לכן יש מקובלים שאומרים שהשאלה "איפה גן עדן?" דומה לשאלה "איפה נמצאת המחשבה בתוך המוח?". אין מדובר דווקא במקום גיאוגרפי ביקום, אלא במדרגת מציאות אחרת.
אגב, הזוהר (חלק ג', י ע"א) אומר ביטוי מעניין מאוד: "לית אתר פנוי מיניה" – "אין מקום פנוי ממנו". לפי הקבלה, הבורא אינו נמצא בקצה היקום, אלא כל היקום וכל העולמות קיימים בתוכו וניזונים ממנו בכל רגע. זו תפיסה שונה לחלוטין מהרעיון של אל שיושב במקום מסוים מעבר לכוכבים.
בספר רזיאל המלאך, במיוחד בנוסחי ההקדמה שנדפסו בחלק מהמהדורות, מוזכר הרעיון שהקב"ה ברא והחריב עולמות לפני העולם הנוכחי. אולם חשוב לדעת שהספר אינו נותן בדרך כלל רשימה מפורטת ומסודרת של "עולמות קודמים" בשמותיהם, כפי שמופיע מאוחר יותר בקבלת האר"י.
מה שכן מופיע במסורת הקבלית הקשורה לרעיון זה הוא:
1. עולמות שנחרבו
בהמשך לדברי המדרש:
"היה בונה עולמות ומחריבן"
יש מקובלים שהבינו שהיו מחזורי בריאה קודמים שלא המשיכו להתקיים.
2. עולם התוהו
בקבלת האר"י זהו העולם הרוחני העיקרי שקדם לעולם התיקון. הוא מאופיין ב"שבירת הכלים", כלומר מצב שבו השפע האלוקי היה גדול מן היכולת של הכלים להכילו.
3. עולם התיקון
זהו הסדר החדש שנוצר לאחר השבירה, וממנו משתלשלים העולמות שאנו מכירים.
4. ארבעת העולמות
לאחר מכן מתוארת מערכת העולמות:
- אצילות
- בריאה
- יצירה
- עשייה
העולם שלנו שייך לעולם העשייה.
יש גם מסורת קבלית פחות מוכרת המדברת על שבע "ארצות" או עולמות קדומים המכונים:
- ארץ
- אדמה
- ארקא
- גיא
- נשיה
- ציה
- תבל
המוזכרים בזוהר ובמקורות נוספים. חלק מהמקובלים ראו בהם רבדים רוחניים, וחלקם עולמות ממשיים שנבראו בדרגות שונות.
פרט מעניין
ישנם מקובלים שראו ברמז שבפסוק:
"והארץ היתה תוהו ובוהו"
תיאור של מצב שקדם לעולמנו לאחר חורבן של סדר בריאה קודם. כלומר, התורה מתחילה למעשה משלב מסוים בתהליך הבריאה ולא בהכרח מתארת את כל מה שקדם לו.
עם זאת, חשוב להבחין בין:
- מה שכתוב במפורש ברזיאל המלאך.
- מה שהתפתח מאוחר יותר בזוהר ובכתבי האר"י.
ספר רזיאל עצמו רומז לעולמות קודמים אך אינו מפרט אותם באותה מערכת עשירה ומסודרת שאנו מוצאים בקבלה הלוריאנית.
אם מעניין אותך, אני יכול לפרט את התיאור הקבלי של העולמות שנקראו "מלכי אדום" שנשברו לפני בריאת העולם, שהוא אחד ההסברים המפורטים ביותר בקבלה לעולמות שקדמו לעולם שלנו.
אתה כנראה מתייחס לקטע המפורסם במהדורות מסוימות של ספר רזיאל המלאך, שבו אכן מופיעה רשימה של עולמות או "ארצות". אם זה הנוסח שאתה ראית, מדובר בדרך כלל ברשימה:
- ארץ
- אדמה
- ארקא
- גיא
- נשיה
- ציה
- תבל
רשימה זו מוכרת גם מהזוהר וממקורות חז"ל שונים.
לפי הפרשנות הקבלית, לא מדובר בהכרח בכוכבי לכת פיזיים כמו שאנו מבינים היום, אלא ברבדים שונים של המציאות או עולמות שבהם יש דרגות שונות של קיום, ברואים והנהגה אלוקית.
הזוהר מתאר שבכל אחת מה"ארצות" הללו יש מציאות שונה, ויש מקומות שבהם חיים ברואים מסוגים שונים. חלק מהמקובלים הבינו זאת כרבדים רוחניים, ואחרים כעולמות ממש.
חשוב לציין שבספרות הקבלה אין אחידות מוחלטת בפירוש:
- יש הרואים בכך עולמות רוחניים.
- יש הרואים בכך ממדים מקבילים.
- יש שלקחו חלק מהתיאורים כפשוטם.
אם אתה מתכוון לקטע ספציפי בהקדמה שמתחיל בתיאור סדר הבריאה והעולמות שלפני אדם הראשון, אשמח לנתח אותו מילה במילה. אם תעלה צילום או תעתיק של העמוד, אוכל להסביר בדיוק למה הכוונה בכל עולם ובכל שם, כי קיימות כמה מהדורות שונות של רזיאל המלאך והנוסחים אינם תמיד זהים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה